לפעמים התלמוד מדבר בעברית כה פשוטה וקלה, שאין צורך (כמעט) בפרשנות. הוספתי לאגדה הבאה רק כמה סימני פיסוק:
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: "אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָכִים בַּצִּבּוּר; שֶׁנֶּאֱמַר רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: 'מֹשֶׁה הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל?'
אָמַר לוֹ: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ הָגוּן, לְפָנַי לֹא כׇּל שֶׁכֵּן.'
אָמַר לוֹ: 'אַף עַל פִּי כֵן, לֵךְ, אֱמוֹר לָהֶם!'
הָלַךְ וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: 'הָגוּן עֲלֵיכֶם בְּצַלְאֵל?'
אָמְרוּ לוֹ: 'אִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְפָנֶיךָ הוּא הָגוּן, לְפָנֵינוּ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן!'"
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן בְּצַלְאֵל: "עַל שֵׁם חׇכְמָתוֹ נִקְרָא.
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: 'לֵךְ אֱמוֹר לוֹ לִבְצַלְאֵל עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים.'
הָלַךְ מֹשֶׁה וְהָפַךְ וְאָמַר לוֹ: 'עֲשֵׂה אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן.'
אָמַר לוֹ: 'מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיס לְתוֹכוֹ כֵּלִים. וְאַתָּה אוֹמֵר עֲשֵׂה לִי אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן? כֵּלִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לְהֵיכָן אַכְנִיסֵם? שֶׁמָּא כָּךְ אָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֵׂה מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים?'
אָמַר לוֹ: 'שֶׁמָּא בְּצֵל אֵל הָיִיתָ? וְיָדַעְתָּ!'"
בחירות מוצלחות לכולנו!
בסיפורו 'עגונות' כותב עגנון על בן-אורי שהיה בונה ארונות, ואם זכרוני אינו מטעני, מתייחס בדרכו העגנונית לאגדה זו.
השבמחק