שבת דף כא - מהי חנוכה

זוהי עובדה מעניינת שבסדר מועד במשנה ובתלמודים יש מסכתות לכל החגים מלבד חנוכה. 

יש התייחסויות שונות לחנוכה בתלמוד, אבל העיקרית היא בדף שלנו במסכת שבת.

בדף מספרים על מצוות הדלקת הנר לפי בית שמאי ובית הלל, ואז אומרים:

"מַאי חֲנוּכָּה? - כלומר מדוע מדליקים נרות בחנוכה?

דְּתָנוּ רַבָּנַן בְּכ"ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַחֲנוּכָּה תְּמָנְיָא אִינּוּן דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן - 

שציינו החכמים במגילת תענית שיש חג של שמונה ימים שלא סופדים בו ולא מתענים בו.

שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְווֹנִים לַהֵיכָל טִמְּאוּ כׇּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה."

לנו יש ידע רב על החשמונאים ההיסטוריים, ועל נצחונותיהם הצבאיים, למשל בויקיפדיה.

שאלות למחשבה:

מדוע אין מסכת חנוכה בתלמוד?

מדוע חז"ל אינם מזכירים את הנצחונות הצבאיים של החשמונאים?

מהו האיזון הנכון בין ניצחון חומרי צבאי ובין נצחון רוחני?

שבת דף יג - מגילת תענית ומניין הצרות

על פי פרופסור מאיר בר אילן: "מגילת תענית היא ספר קטן בו רשומים תאריכי שלושים וחמישה יום בשנה בהם אין להתענות, ובחלקם גם אין לספוד. ספר זה היה ידוע לתנאים ואף מצוטט במשנה."

את המאמר המלא ניתן למצוא כאן.

עוד על מגילת תענית ניתן למצוא בויקיפדיה.

בדף שלנו כתוב:

"תָּנוּ רַבָּנַן: 'מִי כָּתַב מְגִילַּת תַּעֲנִית?' 

אָמְרוּ: 'חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ, שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת.' 

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל" 'אַף אָנוּ מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת, אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה שֶׁאִם בָּאנוּ לִכְתּוֹב אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִין.'"

שטיינזלץ מפרש כך:

תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא ביחס למגילת תענית שהיא רשימת ימי אבל שנקבעו כזכרון של צרות שאירעו בהם לישראל, או של ימי גאולה שנקבעו שמחה לדורות: מי כתב את מגילת תענית? — מגילה זו נכתבה על ידי חנניה בן חזקיה (בן גרון) וסיעתו שהיו מחבבין את זכרון הצרות והצלת ישראל מהן.

אמר רבן שמעון בן גמליאל: אף אנו מחבבין את זכרון הצרות שנצלו מהם, אבל מה נעשה שאם באנו לכתוב את כל הימים מסוג זה אין אנו מספיקין, שהרי מרובות הן הצרות שהיו לישראל בכל דור ותקופה, ובכל יום יש מאורע הראוי לזכרון.

שאלות למחשבה:

1) לו היינו כותבין את הצרות של ימינו במגילת תענית, מה היינו כותבים?

2) או שאולי עדיף לא לכתוב מגילת תענית מודרנית כלל?

3) מה ניתן לללמוד מתוך הברייתא שציטטנו על היחס של חז"ל לחשמונאים (שכן מגילת תענית כוללת בעיקר מועדים של החשמונאים שחלקם אינם מוכרים לנו כלל)?

נ.ב., פרופ' ורד נעם, כלת פרס ישראל המיועדת, פרסמה בשנת תשס"ד מהדורה מדעית של מגילת תענית. 

מהמעט שקראתי ממה שהיא כתבה בנושא, נשמע לי ספר מרתק!

שבת דף ו - ארבע רשויות השבת

רוב הדיון התלמודי עוסק בהלכה.

הלכה כלומר איך ראוי לאדם יהודי המקפיד על שמירת מצוות לנהוג.

אני אדם יהודי, אבל לא שומר מצוות. 

בכל זאת, אני חושב שיש דיונים הלכתיים שהם מרתקים.

חלק מהדיונים ההלכתיים הם גם מרתקים וגם סבוכים. 

למשל, רוב הדיונים בעשרות העמודים הראשונים של מסכת שבת.

עיקר הדיונים, לפחות עד דף ו' עוסקים בהוצאה מרשות לרשות, שהיא אסורה בשבת.

כך למשל מותר להעביר עשרה פילים מצד אחד של החדר לצד השני, אבל אסור להוציא אפילו פיל אחד מחוץ לחדר אל רשות הרבים.

בדף שלנו התלמוד אומר:

"תָּנוּ רַבָּנַן אַרְבַּע רְשׁוּיוֹת לַשַּׁבָּת: 

רְשׁוּת הַיָּחִיד 

וּרְשׁוּת הָרַבִּים 

וְכַרְמְלִית 

וּמְקוֹם פְּטוּר. 

וְאֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד? 

חָרִיץ שֶׁהוּא עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה וְכֵן גָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה זוֹ הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה. 

וְאֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים? 

סְרַטְיָא וּפְלַטְיָא גְּדוֹלָה וּמְבוֹאוֹת הַמְפוּלָּשִׁין זוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה 

אֵין מוֹצִיאִין רְשׁוּת הַיָּחִיד זוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים זוֹ 

וְאֵין מַכְנִיסִין מֵרְשׁוּת הָרַבִּים זוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד זוֹ."

כלומר בית מגודר הוא רשות היחיד גמורה, ורחוב ראשי הוא רשות הרבים גמורה.

יותר פרטים על החלוקה לרשויות ואיך היא עובדת ניתן למצוא בויקיפדיה.

שאלות למחשבה:

איך החלוקה בין רשות היחיד לרשות הרבים משתנה בעולם שלנו?

איך החלוקה ההלכתית לרשויות נותנת לנו כלים למחשבה ולמעשה בעולם שבו אנו חיים?

ברכות דף סד - תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם

נדמה שרק אתמול התחלנו את הסבב הנוכחי של דף יומי, והנה כבר מסתיימת מסכת ברכות. 

מחר נתחיל את מסכת שבת שבסדר מועד.

וכך מסתיימת מסכת ברכות בתלמוד הבבלי:

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: "תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, 

שֶׁנֶּאֱמַר וְכׇל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. 

אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ, אֶלָּא בּוֹנָיִךְ." 

"שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל." 

"יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ." 

"לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ, לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ." 

"ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם."

שאלות:
האם תלמידי חכמים אכן מרבים שלום בעולם?
איזה סוג של לימוד מרבה שלום בעולם?

ברכות דף סא -השועל החכם הטיפש

תָּנוּ רַבָּנַן: פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה.

בָּא פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה וּמְצָאוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. 

אָמַר לוֹ: "עֲקִיבָא, אִי אַתָּה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי מַלְכוּת?" 

אָמַר לוֹ: "אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה -
לְשׁוּעָל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל גַּב הַנָּהָר וְרָאָה דָּגִים שֶׁהָיוּ מִתְקַבְּצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. 

אָמַר לָהֶם: 'מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹרְחִים?' 

אָמְרוּ לוֹ: 'מִפְּנֵי רְשָׁתוֹת שֶׁמְּבִיאִין עָלֵינוּ בְּנֵי אָדָם.' 

אָמַר לָהֶם: 'רְצוֹנְכֶם שֶׁתַּעֲלוּ לַיַּבָּשָׁה, וְנָדוּר אֲנִי וְאַתֶּם כְּשֵׁם שֶׁדָּרוּ אֲבוֹתַי עִם אֲבוֹתֵיכֶם?' 

אָמְרוּ לוֹ: 'אַתָּה הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת, לֹא פִּקֵּחַ אַתָּה, אֶלָּא טִפֵּשׁ אַתָּה! 

וּמָה בִּמְקוֹם חִיּוּתֵנוּ אָנוּ מִתְיָרְאִין? בִּמְקוֹם מִיתָתֵנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!' 

אַף אֲנַחְנוּ עַכְשָׁיו שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ,

כָּךְ אִם אָנוּ הוֹלְכִים וּמְבַטְּלִים מִמֶּנָּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!" 

אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁתְּפָסוּהוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבָשׁוּהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים,
וְתָפְסוּ לְפַפּוּס בֶּן יְהוּדָה וַחֲבָשׁוּהוּ אֶצְלוֹ. 

אָמַר לוֹ: "פַּפּוּס, מִי הֲבִיאֲךָ לְכָאן?" 

אָמַר לוֹ: "אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה! אוֹי לוֹ לְפַפּוּס שֶׁנִּתְפַּס עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים!"

והפעם רק שאלה אחת למחשבה:

חברי כמה מפלגות יכולים להשתמש במשל הזה לטובתם, וכיצד?